×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל א ח׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶת⁠־בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיְהִ֞י שֶׁם⁠־בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ (ג) וְלֹֽא⁠־הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ בִּדְרָכָ֔ו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ⁠־שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט׃ (ד) וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה׃ (ה) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה⁠־לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֖נוּ כְּכׇל⁠־הַגּוֹיִֽם׃ (ו) וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָֽמְר֔וּ תְּנָה⁠־לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשׇׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ז) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּי⁠־אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ (ח) כְּכׇֽל⁠־הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר⁠־עָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אוֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַד⁠־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּם⁠־לָֽךְ׃ (ט) וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי⁠־הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל⁠־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ אֶל⁠־הָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ׃ (יא) וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת⁠־בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙ בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ׃ (יב) וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי⁠־מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ׃ (יג) וְאֶת⁠־בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת׃ (יד) וְאֶת⁠־שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶ֠ם וְאֶת⁠־כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו׃ (טו) וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו׃ (טז) וְֽאֶת⁠־עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת⁠־שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת⁠־בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת⁠־חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ׃ (יז) צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ⁠־ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים׃ (יח) וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹא⁠־יַעֲנֶ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ (יט) וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם⁠־מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ׃ (כ) וְהָיִ֥ינוּ גַם⁠־אֲנַ֖חְנוּ כְּכׇל⁠־הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙א וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ וְנִלְחַ֖ם אֶת⁠־מִלְחֲמֹתֵֽנוּ׃ (כא) וַיִּשְׁמַ֣ע שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל⁠־דִּבְרֵ֣י הָעָ֑ם וַֽיְדַבְּרֵ֖ם בְּאׇזְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כב) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤הי״י֤ אֶל⁠־שְׁמוּאֵל֙ שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֔ם וְהִמְלַכְתָּ֥ לָהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־אַנְשֵׁ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכ֖וּ אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א מַלְכֵּ֙נוּ֙ =ל,ק,ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א?!=מַלְכֵּ֙ינוּ֙ (כתיב מלא יו״ד); היו״ד ברורה למרות שהמקום מטושטש, ונראה שיש סימן מחיקה (ברויאר ציין את האות בספק). זוהי אחת מהאותיות הנדירות בכתר הסותרת את כל שאר כתבי⁠־היד הקרובים לו, ואין לה תמיכה במסורה; וראו גם בטבלה שבמבוא למהדורה זו.
E/ע
הערותNotes
(ב) בבאר שבע – יש לתמוה מדוע נתישבו בני שמואל בעיר זו שהיא על גבול נגב, ולא נשארו אצל אביהם במצפה (סמוך לבית אל) שהיא בטבור ארץ כנען. (ג) אחרי הבצע – שרש בצע קרוב לפצע, רק כמו שהברת הבי״ת קלה מהברת הפ״ה, כן בצע עניני קל מענין פצע שזה הוציא כסף וזה הוציא דם, וכן שרש נָבֵל וְנָפַל הראשון נפילה לאט לאט והשני נפילה בחוזק. וכבר נקרא בלשון חכמים גם הכסף דמים והבוצע קרוב לפצוע וללסטס הבריות, ובל׳ אשכנז נקרא הפתוי לקחת בצע ושחד Bestechung מפֹעל stechen שענינו עקיצה. (ה) מלך לשפטנו – ההפרש בין מלך ושופט הוא כי המלך יש לו ממשלה בלתי מוגבלת על העם לעשות בו כטוב בעיניו, וכן הוא אומר ביחזקאל (כ׳:ל״ג) ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלך עליכם, וממשלתו תעבור לבניו אחריו, ומי יודע אם יהיו כולם צדיקים ונבונים וגבורי חיל כאביהם, והשופט לא ימשול על העם כי אם ברצונם וממשלתו לא תעבור לבניו; וישראל שאלו מלך לשפטם, ר״ל שיקרא בשם מלך להעביר מלכותו לבניו למען היות ככל הגוים ולא יאמר הלא עם בזוי וקטן הם שאפילו מלך אין להם, והם לא יניחו שיכביד עולו עליהם רק ינהלם במישרים כשופט ולא כמלך; וה׳ אמר לשמואל העד תעיד בהם את משפט המלך אשר ימלוך עליהם ולא ישפטם, יעשה כחפצו ולא כחפצם; והדבר רע בעיני שמואל, כי בראותם שבניו לא הלכו בדרכיו לא היה להם לשאול מלך, כי אולי יהיו גם בניו כבני שמואל ועלי נוטים מדרכי אביהם, עתה ששאלוהו נראה ברור שמאסו בו ובבני משפחתו, ואכתוב עוד על זה אי״ה על פסוק: ובני הנם אתכם (שמואל א י״ב:ב׳). (ו) ויתפלל שמואל – היה סבור שיחרה אף ה׳ על עמו על כי היו כפויי טובה ומאסו בו ובבניו והתפלל עליהם, רק ה׳ השיבו לא אתך מאסו, כלו׳ רע בעיניך כי מאסו בך אחרי שפטך אותם בצדק כמה שנים, הלא ראית כי פעמים רבות מאסו גם בי אחר שהרביתי טובותי עמהם, דיו לעבד שיהיה כרבו; וה׳ לא חשב לישראל לחטא מה ששאלו עליהם מלך שכן הורשו מן התורה ״שום תשים עליך מלך״ (דברים י״ז:ט״ז), רק מקרב אחיך תשים עליך מלך ולא תמליך עליך איש זר, והם שאלו מלכם מן ה׳ ומן נביאו, ויקשו על זה דברי שמואל בסימן י״ב ודעו וראו כי רעתכם רבה בעיני ה׳ וגו׳ (שמואל א י״ב:י״ז), ואולי כונתו רעתכם רבה בעיני ה׳ כי הייתם כפויי טובה עמי, ותחלת דבריו מורים כי כן הוא, והראיה למה שאמרתי שה׳ לא חשבה לישראל כמרד נגדו הוא שמסיים כן המה עושים גם לך (שמואל א ח׳:ח׳), א״כ נגד שמואל חטאו לא נגד ה׳, אמת הוא שגדעון במאנו המלוכה אמר לא אמשל אני בכם וגו׳ ה׳ ימשל בכם, שאע״פי שלא נאסר להם לישראל להמליך עליהם מלך, סברת הטובים שבהם היתה שבהשתעבדם תחת ידי אנוש כביכול יקצרו ממשלת האל עליהם, ועוד היה מנהג הגוים סביבות ישראל לקרא אליליהם בשם מלך כמו המֹלֶך ומִלְכֹם ואדרמלך וענמלך ודומיהם, ובכן נאמר גם על אלהי ישראל ותרועת מלך בו, ויהי בישרון מלך, וא״כ עזות מצח הוא לאדם שייחס לעצמו שם גדולה המיוחס לאל. (יב) ולשום לו שרי אלפים – לא שיקח את בניהם לשומם שרי אלפים כי זה לא ירע להם, רק יבחר מאות ואלפים מהגבורים שבכם לשום עליהם שרים מקרוביו ואהוביו. (יט) לא – הלמ״ד דגושה לחיזוק להורות הֶמְיַת לבם בדברם הדברים האלה, וכן לא כי ברחוב נלין (פרשת וירא) קומו יצאו מתוך עמי (פרשת בא) הלמ״ד והצד״י דגושות. (כ) ויצא לפנינו וגו׳ – שמואל ועלי לא עשו כשאר השופטים ולא יצאו ובאו לפני ישראל במלחמותם עם הפלשתים, ואולי היו בני ישראל ללעג וקלס בעיני שונאיהם כי יוצאים המה למלחמה בלי קצין כהמון עם לא כגוי מיושב וגדול, ואולי גם יחסו לזה נגיפתם לפני צריהם כי נטשו אנשי המלחמה בלי שר צבא ומנהיג, וכן הוא אומר למעלה ותטש המלחמה וינגף ישראל (ד׳:ב׳). רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×